החלטה בתיק בש"א 24300/06

1.         לפני בקשה להורות על עיכוב ההליכים בתביעה שהוגשה על ידי המשיבה והעברת התביעה להליך בוררות בפני International Chamber of Commerce (להלן:             " ICC "), כמתחייב מההסכם שבין הצדדים.

            עניינה של התובענה, נשוא הבקשה, הינו דרישת המשיבה לפיה המבקשת, אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, שמקום מושבה בשוויץ (להלן: " המבקשת"), תשלם לה סך של  -.48,000,000 ש"ח, לאור טענת המשיבה לפיה הפקיעה המבקשת את זכויות המבקשת במוניטין שיש למשיבה במוצרי המבקשת בישראל שנרכשו על ידי המשיבה, מהמפיץ הקודם של המוצרים.

2.         העובדות הדרושות לעניין :

2.1       חברת מ. יעקובסון בע"מ (להלן: "יעקובסון"), שימשה כסוכן של מוצרי המבקשת בישראל (להלן: "המוצרים"), במשך 40 שנה.

2.2       ביום 13.1.1996 רכשה המשיבה מיעקובסון את זכויותיה, תמורת כ-10,000,000$, כאשר לעיסקה ניתנה ברכתה של המבקשת, כעולה מנספחים א-ג לכתב התביעה.

2.3       בין המבקשת לבין המשיבה נחתם ביום 29.2.1996 הסכם לפיו המשיבה תשווק ותפיץ את המוצרים בישראל, בדומה לנהוג על ידי יעקובסון (להלן: " הסכם ההפצה"). במהלך השנים נחתמו הסכמים נוספים בין השתיים, הממשיכים את ההתקשרות.

2.4       בהסכם ההפצה נקבע כי סכסוכים בין הצדדים יתבררו במסגרת בוררות לפני ה-ICC. בהקשר זה קובע סעיף 24 להסכם, כי כל המחלוקות שבין הצדדים בקשר להסכם יועברו לבוררות לפי כללי ה ICC, בהתאם לדין השוויצרי.

2.5       בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות. המבקשת טענה כי המשיבה מפרה את הסכם ההפצה וחייבת לה כספים ולעומתה טענה המשיבה כי המבקשת היא אשר לא מקיימת את הסכם ההפצה בין היתר בדרישה לפיה המשיבה תחדל מלשמש במשווקת המוצרים ותפעל כסוכן בלבד וכי יש לצמצם את עמלות המשיבה. סופו של דבר הודיעה המבקשת למשיבה כי ההסכם לא יחודש, ובמכתבה מיום 21.6.05 הודיעה למשיבה כי היא מסיימת את היחסים בין הצדדים. המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבה לבוררות ב ICC, במסגרתו תבעה כספים המגיעים לה מהמשיבה. בעקבות טענת המשיבה כי מגיעים לה כספים מהמבקשת, הגישה המשיבה ביום 20.7.06, בקשה נוספת במסגרת הבוררות לפיה יש לפסוק שאינה חייבת כספים למשיבה בקשר עם זכויות במוניטין או זכויות אחרות שהמשיבה טוענת להן.

2.6       המשיבה הגישה תביעה לבית משפט זה לפיו מגיעים לה כספים מהמבקשת עבור זכויותיה במוצרים. לטעמה של המשיבה, תביעתה אינה מתבססת על הסכם השווק אלא היא מושתת על הסכמה בין הצדדים, לפיה הכירה המבקשת בזכויות שרכשה המשיבה מיעקובסון, הסכמה שאינה כפופה לתניית הבוררות, ומכוחה על המבקשת לפצות את המשיבה על נזקיה.

3.         הבקשה:

3.1       המבקשת הגישה כאמור בקשה לעיכוב ההליכים בתובענה, לאור תניית הבוררות וההליכים המתקיימים בפני ה ICC, וצירפה תצהיר של הגב' גאולה פרידמן, מנהלת כספים של חברה המייצגת את המבקשת בישראל.

3.2       ביום 18.1.2007 הגישה המשיבה תגובתה לבקשה ובמסגרתה הודיעה על דרישתה לחקור את המצהירה, הגב' פרידמן,  באשר לדידה נפלו ליקויים בתצהיר, הן באשר לאופן עריכתו והן לגופם של הדברים הנאמרים בו.

3.3       המבקשת הגיבה לבקשת המשיבה וטענה כי הבקשה נסמכת כולה על כתב התביעה ונספחיו, והתצהיר צורף מחמת זהירות בלבד, והוא תומך בבקשה בעניין אחד בלבד, כי נוהלה תכתובת בין הצדדים עובר להגשת התובענה בהליך של בוררות. לאחר שהובהר למבקשת כי המשיבה זכאית לחקור את המצהירה על תצהירה, היא הודיעה ביום 7.3.2007 על משיכת התצהיר וזאת על מנת לחסוך בזמן שיפוטי, ומבלי שיש בכך כל הודאה בטענה או ויתור על טענה מן הטענות. מכאן, שאין לפני בית המשפט תצהיר התומך בבקשה לעיכוב הליכים.

3.4       לאחר משיכת התצהיר, הוסיפה המשיבה וטענה כי דין בקשת עיכוב ההליכים להידחות על הסף, גם מהטעם שאינה נתמכת בתצהיר.

4.         טענות הצדדים

4.1       המבקשת טוענת כי הבקשה כולה נסמכת על כתב התביעה והנספחים שצורפו לו, וממנו עולה כי באופן חד משמעי כי בין הצדדים מערך הסכמי ולפיו כל המחלוקות יתבררו במסגרת ICC, כפי שנעשה בפועל. במסגרת זו, גם טענת המשיבה, המוכחשת כשלעצמה,  כפופה למנגנון הבוררות.

4.2       המשיבה טענה כי במיוחד לאחר משיכת התצהיר דינה של הבקשה לעיכוב הליכים, אשר אינה נתמכת בתצהיר, להידחות, שכן כל בקשה בכתב יש לתמוך בתצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, ומשנמשך התצהיר, כל שנותר הוא בקשה אקדמית, ללא כל תמיכה בעובדה נוספת או במסמך. המשיבה הוסיפה וטענה כי עצם העובדה שצורף לבקשה תצהירה של הגב' פרידמן ולא תצהיר מפיו של מי מאנשיה המוסמכים המכירים בעובדות הרלבנטיות לעניין, מוכיח כי גם המבקשת עצמה הייתה סבורה שללא תצהיר תומך כל שהוא, דין בקשתה להידחות.

4.4       כל אחד מהצדדים חזר על טענותיו כפי שפורטו בתמצית בסעיף 2 לעיל. אציין בקצרה כי לטענת המבקשת, הסכסוך נשוא התובענה חוסה תחת הסכם ההפצה, חל עליו סעיף הבוררות וכל טענות המשיבה בדבר זכויות במוצרים חסרות כל תשתית.

5.         דיון והכרעה

5.1       תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות "), קובעת כי לבקשה בכתב יש לצרף תצהיר לשם אימות העובדות שבבסיס הבקשה: